אין פרטיות באינטרנט

תארו לכם עולם בו הייתם יכולים לדעת כל פרט על כל אדם. לראות את תכתובות ה SMS שלו, לקרוא את המיילים, לשמוע אותו מבקש מאשתו להדליק את הדוד בשיחת טלפון. בוקר טוב, ברוכים הבאים לעולם שלנו, העולם שבו פרטיות האזרח היא המלצה בלבד.

אספר לכם כמה דברים מעניינים אודות ליקוט מידע לצרכי שליפה ומחקר. למשל מנוע החיפוש גוגל, הוא אוצר המידע הגדול ביותר בעולם. יש בו אימיילים רבים, סרטוני וידאו, סאונד ותמונות שבעצם משמשות את גוגל על מנת להחכים, "לחשוב אחרת", ללמוד כיצד פועלים חתכי אוכלוסיה וליצור סביבת בינה מלאכותית. אם אתה עובד בחברה לאיסוף בטריות לדוגמא, תסמוך על גוגל שהיא יודעת היכן אתה עובד. גוגל לומדת זאת על סמך התכתבויות שלך בנושאי בטריות, ומנצלת זאת לשירותים שונים שלה כדוגמת Google Ads. גוגל תדע איזו פרסומת מושכת להציג לך דרך השירות הפופולארי ביותר שקיים כמעט בכל אתר אינטרנט. גוגל לא עושה זאת רק כשאר מדובר בפרסומות, גוגל מכוונת לכך שהמנוע שלה ילמד כל כך טוב כיצד עובד הקוד האנושי על סמך המסמכים שלנו המאוחסנים ב Gmail, שהם הממצאים שלהם לפיתוח האלגוריתמים המשוכללים.

במדינת ישראל כמו בשאר המדינות המפותחות, אין פרטיות. ישנם גופי מודיעין העושים שימוש בהאזנה לגלישה באינטרנט על בסיס קבוע ואף על חתכי אוכלוסיה. הלוגיסטיקה מאחרי פעולה כזו היא פשוטה מאוד ונסביר:

הרבה תחנות בדרך אל היעד.

לדוגמא כאשר אדם מבקש מדפדפן האינטרנט שלו להציג את אתר מיקרוסופט, הבקשה עוברת דרך כל התחנות בדרך ללא יוצא מן הכלל, עד שהיא מגיעה לחוות השרתים בה נמצא האתר. הנקודה העדינה היא, שביני לבין אתר Microsoft ישנם עשרה מחשבים בדרך וכל אחד מהם יכול לכאורה, "לעצור" ולהציץ במידע העובר בינינו לבין האתר. תארו לעצמכם שאתם מטרה, ומישהו רוצה לראות מה אתם עושים באינטרנט, כל שנשאר זה רק ללחוץ על הכפתור כי הטכנולוגיה והתשתיות כבר קיימות.

לא רק לגלישה באתרי אינטרנט ניתן להאזין, אם כי לכל שירות המתבצע באינטרנט. החל ב VOIP – Voice Over IP (שיחות טלפון על בסיס אינטרנט) וכלה במיילים, בסיסי נתונים, שיחות וידאו ועוד. ישנן שתי שיטות להסוות את המידע העובר בינינו לבין העולם, האחת הצפנה; שימוש ב SSL בעדיפות לחיבור VPN מוצפן. הדרך השניה; קשורה יותר לשמירת פרטיות הזהות. והיא להשתמש ברשתות Dark לדוגמת Tor או I2P אשר יפצלו את הבקשה לעשרות מחשבים אנונימיים כך שלא יהיה ניתן לאתר מהיכן הגיעה הבקשה או במילים אחרות, לא יהיה ניתן לאתר אתכם (במידה ולא ממש יתאמצו).

המדינה משתפת בינה ובין עצמה את המידע שלנו, במידה ודגמו מכם טביעת אצבע בבית החולים או בנתב"ג, תופתעו לגלות שמוסדות ביטחוניים אחרים זמינים למידע זה. הפגיעה בפרטיות שלנו ממשיכה גם בפרטי חשבון הבנק שלנו, בשיחות הטלפון שלנו שמוקלטות ונשמרות לתקופה של שבוע, באיכון הסלולארי שלנו שממחשב משטרתי יהיה ניתן לדעת היכן הייתם לפני חמישה ימים בשעה 2 בלילה ועוד…

בימים אלו, המשטרה ומשרד הביטחון עמלים על רשת מצולמת של ערים גדולות במדינה אותן יוכלו לנתח לייב. מזכיר איזו תוכנית טלוויזיה מוכרת לא?

בארה"ב לדוגמא ישנה רשימה שחורה של מילים אותן אסור לומר בשיחת טלפון. במידה ותשוחח ברשת סלולארית בארה"ב ובטעות התחשק לך לומר את המילה Bomb, או שרשור מילות דומות, שים לב, השיחה שלך מוקלטת באופן אוטומטי, תזכה לאיכון השיחה באופן אוטומטי, ואף אולי יקפצו לשתות איתך את הנס קפה בבוקר.

לנו לא, להם כן. לנו לא, משום שיום אחד המידע יזלוג החוצה. בין אם בשוגג או בין אם בזדון יום אחד זה עשוי לקרות. לא משנה מה רמת ההגנה והשמירה על המידע, ככל שיש יותר מידע רגיש ומזמין, כך האנשים המוכשרים שרוצים לשים ידם על המידע הופכים זמינים.

השבוע דובר על האקר בשם Halemo "הלוי משה", התקשורת הטיחה בו את הכינוי שהפך לימים לכינוי גנאי "האקר", בעוד שהיה צריך לקבל רק את "עיטור העוז". כל שעשה משה הלוי, הוא חיפוש מתוחכם במנוע החיפוש גוגל על מנת לדלות מסמכים מאתר בית המשפט שבדיעבד נודעו כמסווגים, אך מהצד השני אני שואל, מדוע בית המשפט משתף מסמכים סודיים עם מנוע החיפוש המוצלח בעולם? פרדוקס.

להם זה טוב, הדחף הבלתי נשלט לחטט לאנשים בפרטיות הופך מדי פעם לתענוג וזו הסכנה הגדולה שלנו. מהצד השני, מצלמות מרושתות זה רעיון מבורך שעלול לסייע במלחמה בפשיעה לכן אי אפשר לומר בבירור האם זה ששון או אסון.

בשורה התחתונה ככל שהקדמה מתפתחת, אנו נעשים חשופים יותר. לא שמים לב כל כך לחשיפה, אך היא מתנהלת מתחת לפני השטח וזה משרת נכון לעכשיו, בעיקר את המדינה, בתקווה גדולה שזו תהיה היחידה שתזכה מתהילת החטטנות.