5 טיפים לגלישה בטוחה ברשתות החברתיות

בשבוע שעבר חשפה חברת ESET הונאה נגד גולשים ישראלים בפייסבוק. משתמשים שהתפתו ללחוץ על קישור זדוני התקינו וירוס שאסף את מספרי האשראי של מעל שש עשרה אלף גולשים ישראלים המשחקים במשחק הפוקר של זינגה בפייסבוק. בעקבות הפרשה נותן רונן מואס, מנכ"ל ESET-ישראל את חמשת הכללים החשובים ביותר שישמרו עליכם בטוחים בזמן גלישה ברשתות חברתיות.

לגלוש בטוח ברשת החברתית

רשתות חברתיות יכולות להיות מקום נהדר לבקר בו, להכיר חברים חדשים, לחדש קשרים מהעבר או ליצור קשרים עסקיים. למרבה הצער, ישנם לא מעט אנשים שמנצלים את הפופולריות של הרשתות החברתיות בכדי להפיץ תוכנות זדוניות והונאות מקוונות אחרות. "אני מאמין שחינוך ומודעות לאיומים ולדרכי ההתמודדות איתם היא הדרך הטובה ביותר להימנע מהם" לדברי מנכ"ל ESET.

כלל ראשון – בגלישה ברשתות חברתיות – אל תבטחו באף אחד: באינטרנט, האדם מהצד השני של המסך יכול להיות כל אחד, ולא בהכרח מי שהוא אומר שהוא ולרוב אין לכם כל דרך לאמת את דבריו. אל תאשרו חברות למי שאינכם מכירים מבלי שלפחות תבדקו מי הוא ומה הם כוונותיו בהצעת החברות. אם אתם לא מכירים את האדם ואין לכם חברים משותפים, פשוט התעלמו ממנו.

כלל שני – "זה בסדר להיות חשדניסט": כשעומר, אחד מהחברים שלי בפייסבוק, שלח לי את ההודעה – "ראיתי תמונה שלך באינטרנט, כנס ותגיד לי מה דעתך http://www.xxxx.com/xxx, עומר" – כאן, חשדתי. ברשתות החברתיות תמיד תהיו חשדנים בנוגע לקישורים שנשלחים אליכם, אפילו אם הם הגיעו לכאורה מחבר. זה לא נדיר שחשבונות נפרצים מדי פעם ומשמשים את התוקפים להפצת ההונאות שלהם. אם החשבון של מישהו מרשימת החברים שלכם נפרץ, אז ההודעה שתקבלו ממנו תיראה לכאורה בטוחה, אך מעל פני השטח לא כך הדבר. אחת הדרכים להתמודד עם מקרה שכזה יהיה לשאול את החבר מספר שאלות לפני שמחליטים אם ללחוץ או לא ללחוץ על הקישור. אם מדובר בלינק זדוני, סביר שלא תקבלו תשובות או שתקבלו תשובות "מוכנות מראש" ואוטומטיות שיהיה קל לזהות.

לידיעתכם, קישורים זדוניים היו ונשארו אחת השיטות הנפוצות בעולם להפצת וירוסים או רוגלות אחרות ברשת האינטרנט. כלל זה הוא נכון גם לגבי הודעות דוא"ל ממקור לא ידוע ולקישורים באתרי אינטרנט מפוקפקים. לעיתים מספיקה הלחיצה על הקישור בכדי להדביק את המחשב שלכם בווירוס או ברוגלה זדונית.

כלל שלישי – אפליקציות או לא להיות: האפליקציות הרבות שיש ברשתות החברתיות יכולות להיות מהנות ומזמינות מאוד. לעומת זאת, אף פעם לא תוכלו לדעת מי עומד מאחוריהן והאם הן בטוחות לשימוש. דוגמא מפורסמת לכך הייתה האפליקציה שנקראה "Fan Check". למרות שהאפליקציה עצמה הייתה בטוחה לחלוטין, פושעי אינטרנט הצליחו לעשות בה שימוש בכדי להפיץ וירוסים למשתמשי הפייסבוק. לכן מומלץ מאוד לא להתקין כל אפליקציה הנקרית בדרככם מבלי שוידאתם וחקרתם עליה במנועי החיפוש.

כלל רביעי – לא צריך לספר הכל בפייסבוק: מידע שאתם מעלים לרשת עלול להישאר שם הרבה מאוד זמן ולהגיע לאנשים שאולי לא הייתם רוצים. למעשה אין שום סיבה שמידע כמו הכתובת שלכם, מספר הטלפון שלכם ומתי אתם נמצאים בחופשה יופיעו בפרופיל הפייסבוק שלכם. אם תיכנסו לראשם של הפושעים ותחשבו לרגע כמו קרימינל תבינו מה ניתן לעשות באמת בשילוב כל הנתונים הללו.

בנוסף, השתדלו לא להעלות לפייסבוק תמונות מביכות, גסות או מרשיעות. כלל האצבע במקרה זה הוא "מה לא הייתי רוצה שאמא שלי תראה". אל תשכחו שכל אחד יכול פשוט להעתיק את התמונות שלכם בקלות ולהשתמש בהן מאוחר יותר למטרותיו הוא.

כלל חמישי – סיסמא חזקה: סיסמא חזקה תמיד הייתה אבן הבסיס לכל אבטחה חזקה. לעולם אל תשתמשו בסיסמא המורכבת ממילה אחת או מצירוף בנאלי של מספרים (כמו 1234). בנוסף, השתמש בסיסמא ייחודית לכל רשת חברתית או חשבון מקוון אחר, ולעולם אל תשמשו באותה הסיסמא באתרים השונים בהם יש לכם חשבונות. סיסמא חזקה מורכבת משילוב אקראי של ספרות, אותיות לועזיות קטנות וגדולות, וניתן להוסיף גם סימנים כמו # או @ (וסימנים מיוחדים אחרים) בכדי להפוך את הסיסמא לחזקה אפילו יותר.

כמעט בכל דבר שאנו עושים או נעשה בחיים יש סכנה כזו או אחרת, אבל זו לא מונעת מאיתנו ללכת לים או לנהוג בכביש המהיר. מי שבוחר להתעלם מהסכנה עלול להיפגע. אם הולכים לים בלי קרם הגנה כנראה שאנו עלולים להישרף, ובכך שיצאנו לדרך מוכנים ומודעים לסכנות הטמונות בעולם הוירטואלי החברתי, הפחתנו משמעותית את הסיכוי שניפגע ולא הפקרנו את ביטחוננו בידי הגורל או המזל.